בחזרה לבית הממתקים
קולנוע
הנזל וגרטל, המוכרים יותר בשם הבמה הישראלי "עמי ותמי", עושים קאמבק למסך הגדול, בעידן פוסט בית הממתקים והמכשפה הראשונה שבתלה אותם.
יום חמישי, 9 במאי 2013
בחזרה לבית הממתקים
הסרט הזה נפתח במין תקדים ידוע ומשונה על "המכשפה הראשונה שלי" עבור אותם הנזל וגרטל, ממש לא שם של קוטלי מכשפות, בטח ובטח לא עם פרצופים יפים שכאלה. בית הממתקים כבר הרחק מהם והם זוג בוגר, אח ואחות, קוטלים בדרכים והם לא יעצרו עד שיסיימו את מלאכת חיסול המכשפות. יש להם שיטות לזיהוי המכשפות ויש להם כלי נשק שהם ה-State Of The Art של עולם האגדות החצי מודרני ומלא בקללות עסיסיות שהן ממש לא מנת חלקם של ילדים קטנים. כן, כן... האגדות עליהן גדלנו הולכות ומתבגרות אל מול עינינו ולובשות צורות אפלות על מנת להפוך לגרסאות קולנועיות, בדרך כלל כושלות וגם לא כל כך מתוחכמות. גם פה התיאור לגבי חוסר ההצלחה הכללי הוא די קולע, אין יותר מדי בסרט הזה מעבר לשם הסיפור שלובש צורה שונה ושם השחקנים המובילים אותו לחצי אבדון וחצי גיחוך. הסרט באמת לא מנסה לקחת את עצמו ברצינות עם קריצות, רמיזות וכל מיני מחוות שטותיות. כמובן שהשפה הבוטה, שנראית לקוחה מכל מיני אקשנים סוג ב' של ברוס וויליס ושות', תורמת אף היא לאווירה הכללית של ההגחכה. אפילו ג'רמי רנר המצוין לא מצליח להוציא יותר מדי מעצמו (כבר סרט שני ברציפות אם כוללים את "זהות מה שמה" החדש) ונשאר בגדר שם בלבד בתסריט מוזר.
מה שכן יש לנו זה המון אקשן, השפרצות דם וסצנות מסחררות עם מלחמות הטוב ברע, האחים במכשפות וכדומה. בסך הכול עבודת הבידור נעשית בצורה לא רעה, כמובן, אם מבצעים את ההפקדה של המוח בפינה הרחוקה ביותר של הפריזר ושוכחים ממנו לכשעה ועשרים. אין בסרט הזה יותר מ"שלגיה, הסיפור האמיתי" ודומיו, הוא מייצר בידור זול מבוסס אגדה ועושה זאת בצורה חביבה ולא מזיקה, אבל מרגיש די מיותר. בכלל, כל הסצנה הזאת של הפיכת סיפורי אגדות ילדים למין גרסה אפילה וריאליסטית, כביכול, קצת חורגת מפרופורציה וקצת חוטאת לאגדות המקסימות עליהן גדלנו. אם מחליטים לבצע רימייק לאחד מהסיפורים המוצלחים שמיליארדי ילדים גדלו עליהם, אז צריך לעשות זאת בצורה מחושבת ובצורה מושכלת.
לא כך הדבר, ואנחנו רואים הוכחות חותכות לכך פעם אחר פעם. בסופו של דבר הקלחת הגדולה של מכשפות הקולנוע והבידור מקבלת לתוכה את מנת המכשפות, טרולים, חיצים, קשתות וחרבות ובתוספת נערה יפה או שתיים ואביר / נסיך / עלם חמודות שיציל את היום וקיבלנו לנו מטיריאל קולנועי שימשוך קהל קל דעת אל הקולנוע. בסופו של דבר, שוב, עבדכם הנאמן יצא ללא בשורה משמעותית מצפייה באגדה נוספת שמתרסקת לה לטמיון ונהנה משעה וחצי של בהייה במסך הקטן, במר רנר מתרוצץ בין מכשפות ועלמות חן בדרכו לעוד צ'ק שמן בבנק.
סיכום המבקר
10/
5.5