אדמה (לא) מובטחת

רבים מעריכים וחושבים כי הסרט הזה לא מביא משהו חדש לשולחן, די צפוי ודי משעמם בחלקים רבים ובעל ביקורת חד כיוונית על התאגידיזציה העולמית, כחלק מהגלובליזציה (אגב, השם גלובאל של התאגיד המדובר בסרט מרמז משהו למישהו?). הכול נכון, שריר וקיים, עם זאת אף פעם אין מספיק ביקורת שתימתח על העובדות הללו שתצליח בעצם להניב משהו ולהניע גלגל, ולו הקטן ביותר בין גלגלי השיניים של ממשלות שמונעות מהכסף שהתאגידים מספקים עבורן. כולנו מודעים למצב, כולנו עוצמים את העיניים בתקווה שמעט מהעושר יעשה את דרכו אלינו וישים אותנו במקום אחר במפה שבונה הגלובליזציה. שנזכה למקום קצת יותר גבוה בבניין שהולך ומוקם רחוק מהאדמה של האנשים הפשוטים.
ואלו הם בעצם הנושאים המובאים בפנינו בזעיר אנפין בזה הסרט של התסריטאים שהם כם הכוכבים המובילים של הסרט. ואן-סנט משתמש במלח הארץ לשעבר, ה"וויל האנטינג" הפרטי של הסרט, ההוא שאיבד כבר את התמימות, שהצליח לפלס את דרכו בקולג' העירוני ואחר כך באחד גדול יותר. כל זאת על מנת לגנוב את התמימות והקסם מהחווה הקטנה במקום הכי שכוח אל, לגנוב, ואז לקחת את אותו הקסם ולהשתמש בו על מנת לפתות אנשים זהים לאלו שגדלו איתו ולהתעשר על חשבונם.
כן כן, הסרט הזה עוסק במיסטר נייס גאי כזה, אותו מגלם בכישרון רב מאט דיימון, הנייס גאי הזה יודע לדבר חלק ולשחות היטב בזרמי הנחל הצלול ולחפש עמוק בתוכו גז טבעי בדרכים לא דרכים ובהצעת כסף על חשבון אדמה וכבוד, ערכים שכבר מזמן אבדו בעידן שלנו. אבל הנייס גאי הזה הוא עדיין נייס גאי והוא עוד יגלה זאת בהמשך הסרט, כאשר הסיאוב המניפולטיבי של התאגיד בו הוא עובד יצליח לבלבל גם אותו ולעזור לו לראות את האור ללא כוונת מקור, מהכיוון השני.
את הצד השני, שהושחת כמעט לגמרי על ידי התאגידיות, תגלם פרנסס מקדורמנד והיא תשתמש בכל השארם שלה על מנת לתקוע לך את העט ביד ולהחתים אותך על חוזה גדול שמבטיח כסף ואובדן עוד פיסה בצלם האנוש. המאבק הפנימי בתוך נפשו של הגיבור יוכרע בין מי שהיה פעם, הבחור הנחמד שעוד קיים בתור מלאך עם הילה די חלושה לבין עמיתתו, שהקשר החזק ביותר עם בנה הוא דרך המחשב הנייד ביחסים מרחוק והעלאת זיכרונות של סיפורי הבייסבול של בנה. עוד נדבך שאפשר לזקוף לגלובליזציה.

אה, כן. יש גם סיפור של אהבה מרחוק שלא באמת מצליח להבשיל למשהו שנראה אמיתי והוא יותר מייצג איזה שהוא מאבק בין טוב לרע ובין נכון ולא נכון. הבחירה של הבחורה היא הבחירה הנכונה? או שבעצם לא... האיש הרע בסיפור, דווקא נראה די טוב במהלכו וכל העניין מבלבל את הצופים בגלל שיש שניים כאלו. האחד הוא הגיבור, איש ממש טוב, עם מגפיים ממש ישנות והוא בעצם היה פעם "ג'ייסון בורן" בעברו, אבל הוא כבר הפסיק עם השטויות האלו, נהיה רציני, אנושי. אבל מהצד השני הוא עכשיו קונה קרקעות עבור תאגיד מטונף שמאלץ אותו לעבוד לפי מניין ראשים שמכרו את עצמם עבור כסף. הוא עוד לא הושחת סופית, יש עוד אור בקצה המנהרה, האור הזה יובא לו בחסות... פעיל למען הסביבה, פגוע מהחברות הגדולות, כזה שינסה לטרפד החתמות עם כל דרך אפשרית ולא יבחל בשום מטרה. תהליך הפעולה נשמע מוכר? לחלוטין כן. האם זה הופך אותו לרע עם מטרה טובה?, תצטרכו לראות את הסרט בשביל להבין.

הסרט מאלץ לחשוב על הנושאים הללו ולא באמת פותר שום דבר, הוא אולי יכריח אתכם לחשוב עליו עוד שבוע לפני שתחליט באיזה צד אתם, הכסף או הערכים. הוא בהחלט יאלץ אתכם, אבל לא יאתגר במידה רבה בדרך לשם. הוא סרט טוב, אפילו טוב מאוד ולו רק בגלל המטרה אותה מייצג, גם אם הוא עושה זאת באופן חד כיווני הוא עושה זאת באמצעים כשרים ואיכותיים.