בוס

קלסי גראמר מגלם כאן את ראש העיר של שיקגו מיד אחרי שהוא מגלה שהוא חולה במחלת מוח נדירה (משהו שמשלב את כל הדברים הרעים של אלצהיימר ופרקינסון) שתדרדר אותו מנטלית ופיזית תוך יחסית מעט מאוד זמן. ואז אנחנו גולשים מהר מאוד לדרישות הפיזיות והמנטליות שנדרשות בכדי להיות ראש עיר של שיקגו - לחץ פיזי (לא מתון) על אנשים, עבירות פליליות, ניתוק רגשי מהמשפחה, תעלולים פוליטיים, דו פרצופיות. וכמובן שהדמות של קלסי גראמר היא של המנצח הגדול בתזמורת הזו. השאלה היא כמובן איך הוא יתגבר על כל הקשיים שגם ככה התפקיד מפיל עליו, איך הוא יטפל בגועל הנפש הזה, האם יצליח להתקרב מחדש למשפחה המנותקת שלו ואיך יתמודד עם המחלה החדשה.