קריפס ובלאדס: תוצרת אמריקה

הבחירה הרשמית של פסטיבל סאנדנס 2009. הסרט התיעודי "תוצאת אמריקה" חושף כיצד נוצרו הכנופיות, מה הכוח שמניע אותן, ומדוע תמיד יהיו נערי פינות באמריקה. בניגוד למה שאפשר לחשוב, זה לא סרט עצוב או מדכא. "תוצרת אמריקה" הוא מסמך מרתק וסוחף, החל בשוט הפתיחה, המתמקד בגגות ובסמטאות ומעביר היטב את תחושת המילכוד, ועד לסיומו האופטימי, בסצנה שבה חברי כנופיות שחזרו למוטב מבהירים שיש אופציה לצאת מהמבוך. סיקור מלחמת הכנופיות בין ה"קריפס" ל"בלאדס", שתי כנופיות שחורות ידועות לשמצה, מתחיל בשנות ה-50. צילומי סטילס, סרטי ווידיאו ביתיים וחומרי ארכיון הצליחו להעביר את התחושות שעליהן דיברו המרואיינים. בלבול, ניכור ושנאה עצמית הפכו לפורטרטים של צעירים שחורים זועמים. תמונות של מעצרים בעקבות המהומות הראשונות בלוס אנג'לס (65') העידו על האלימות המשטרתית שהיתה נהוגה כלפי אפרו-אמריקנים (ואשר חזרה על עצמה בהמשך, ב-93'). הסרט נגע בשאלת הגזענות באופן ישיר, ללא גלגולי עיניים. חברי הכנופיות ידעו להסביר במשפטים פשוטים איך היה לגדול כצעיר שחור באמריקה של שנות ה-60 וה-70. לב הסרט עסק במלחמה שעדיין מתנהלת ברחובות. חיילים משתי הכנופיות מתראיינים בפנים גלויות, ומספרים מה הביא אותם לבחור במסלול המהיר לארון קבורה. "תוצרת אמריקה" הוא לא סרט קל לצפייה. הוא מטריד ולפרקים מעורר אי נוחות, כדרכם של סרטים תיעודיים חשובים.