שני פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. האחד הוא איש שיטת המחקר הישנה, עכבר ארכיונים וכתבי-יד, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית של חוקר אחר. השני הוא כוכב מזהיר, רטוריקן נדיר, ידוען וגיבור הממסד - השמח על ההזדמנות לתווך את התלמוד לקהל הגדול ומייצג נאמנה את שיטות המחקר החדשות, שנתפסות כשטחיות בעיני הראשון. שני הפרופסורים מתקוטטים ביניהם על פירורי ההוקרה שהתחום האיזוטרי שלהם מחלק. זה מכוער ואכזרי כמו שרק יריבות אקדמית מסוגלת להיות. אבל קצת יותר. כי שני החוקרים הם גם אב ובנו.