שלושה דורות של משפחה יהודית דיספונקציונלית מניו יורק מנסה להתמודד עם המשברים האישים והבין דוריים. בתמצית, זו עלילת סרטו החדש של פרד סקפיסי. לכאורה, עוד מלודרמה אמריקאית, אך הליהוק המבריק של שלושת דורות משפחת דאגלס הופכים את "הכל עובר במשפחה" לסוג של דיוקן משפחתי שגם אם עלילתו אינה קרובה לאמת, הרגשות שהוא סוחט מן הדמויות ) ומן השחקנים המגלמים אותן ( אינה לחלוטין מומצאת. התוצאה אם כך מצליחה לרגש לא רק בגלל תפניות העלילה (בעיות הזקנה, הנישואין, הנאמנות, ההתמכרות וכל מה שהטבלואידים כבר בטח סיפרו לכם על האגדה לבית דאגלס) אלא מפני שדווקא מטעני הרכילות הם שמעניקים ליחסים אלו מידה נוספת של עומק, והופכים את הסרט למעין אגדה שהיתה באמת.