מייקל מור (רוג'ר ואני, באולינג לקולומביין) משתלח כהרגלו במוסדות ובתאגידים של אמריקה. הוא מביך אותם בחצר האחורית של עצמם, לועג לשיטה, ומחבק בחום את האדם הפשוט שנפגע מדריסות רגליהם ומתאוות הכסף הבלתי נשלטת שלהם. בדרך הוא גם עושה פרומושן לספר שלו... כולם צריכים לאכול, מה לעשות. רק הקטע אצל פורבס שווה את מחיר ההשכרה.