סנטיאגו, צ'ילה, 1978. המדינה כורעת תחת נטל הדיקטטורה של פינושה וראול פראלטה עיוור
לכל מה שקורה סביבו. הגבר בן ה-52 שקוע כל כולו בחיקויים של טוני מאנרו, הדמות המיתולוגית שמגלם ג'ון טרבולטה ב"שגעון המוסיקה". ראול וחבורת הרקדנים שלו מופיעים דרך קבע בבר מוזנח למדי בשולי העיר. פעם בשבוע, במוצאי שבת כמובן, הוא מתלבש כמו האליל שלו ורוקד לצלילי המוסיקה הסוחפת. הוא מרגיש שהוא כבר כמעט זוכה להכרה ככוכב מצליח, כשתחנת טלוויזיה כלל-ארצית מכריזה על תחרות חיקויים של טוני מאנרו. ראול לא יבחל בדבר כדי לשחזר את דמותו של האליל. חברי הלהקה, לעומת זאת, עסוקים בפעילויות נגד המשטר. "התקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה של צ'ילה פוגשת את תור הזהב של הדיסקו ב"טוני מאנרו", סרט שמשלב דיוקן אנושי מטריד וסאטירה חברתית חריפה. בסרטו השני מגיש פבלו לארין סרט שעובד בשלוש רמות: הוא משרטט את דיוקנו של מתבודד, עוסק בפולחן ההערצה, ובוחן את הטראומות הלאומיות של צ'ילה תחת משטר פינושה. והוא מגשים את כל השלוש בהצלחה" - ג'ונתן רומני, סקרין. פבלו לארין נולד בצ'ילה בשנת 1976. הוא למד בימוי ובשנת 2006 ביים את סרט הביכורים שלו. "טוני מאנרו", סרטו השני, הוקרן בבכורה עולמית במסגרת 'שבועיים של המבקרים' בפסטיבל קאן 2008 וזוכה מאז להצלחה רבה בפסטיבלים ברחבי העולם.