דואן היא ילדה דחויה בת 11 - ממושקפת, מתלבשת נורא. בביה"ס מקיאות אותה הבנות מחברתן ובבית המצב לא הרבה יותר טוב. תשומת הלב של המשפחה המטריארכלית מוקדשת לאחיה הבכור, "לפלף" רציני שבשנה הבאה ילמד בקולג', או לאחותה ה"חמודה" - מכשפה בבגד מחול ורדרד שבזכות כישורי חנופה זוכה ליחס נאות. המצב לא משתפר כאשר המופרע של הכיתה מתחיל לחזר אחריה, גם לא כאשר היא "מתאהבת" ביפיוף מהלהקה המגוחכת של אחיה. רק יכולת השרדות מדהימה מאפשרת לה להחזיק את הראש מעל המים... כבר מזמן לא זכו החיים היהודיים בפרבר בפרט וגיל ההתבגרות בכלל, לטיפול קומי אפקטיבי כל כך. בדייקנות מרשימה מנווטת העלילה בין אומללותה של דואן ובין הסימפטיה שהיא מעוררת, בין הופעתה הנלעגת ובין ההזדהות עימה נוכח ההשפלות שהיא עוברת, בין רגעיה הכואבים ובין הצחוקים הלא לעגניים שהיא סוחטת מהצופה.