הוגו שאבז, הנשיא הנבחר של ונצואלה בשנת 1998, הינו גיבור של העם, דמות צבעונית ובלתי צפויה, הוא אהוד על ידי מעמד הפועלים בארצו, ומתנגד בקשיחות לכוחות הפועלים להדיחו. שני יוצרי הסרט שהו בתוך הארמון הנשיאותי ב- 11.4.2002, בזמן ששאבז סולק ממשרדו בכפייה. הם גם נכחו שם 48 שעות אחר כך, כאשר באופן מפתיע הוא חזר לשלטון לשמחתם הרבה של עוזריו. הסרט מתעד את מה שהיה לכאורה ההפיכה הקצרה ביותר בהיסטוריה, ומשרטט את דיוקנו של מנהיג יוצא דופן שעליו נכתב ב"וול סטריט ג'ורנל" שהפך את ונצואלה ל"כאב הראש הדרום אמריקאי הגדול ביותר של וושינגטון אחרי קובה השכנה".