קודי ג'ארט הוא לא סתם גנגסטר קשוח. קודי הוא פסיכופאת עם בעיות אדיפאליות, זאב בודד המכיר בעובדה שבעידן החדש שבא אחרי מלה"ע השנייה, שיטותיו מיושנות-משהו. מאידך קודי הוא מעין טרוריסט מודרני - רוצח קר מזג המוכן להרוג ולהיהרג למען המטרה ולמען האדרת שמו. בתחילת הסרט הוא רוצח שני פועלי רכבת שיכולים לזהותו. כדי לא להישלח לכלא בעוון רציחתם הוא מתוודה על שוד שהתרחש בעיר אחרת ונשלח לתקופת מאסר קצרה. כאן הוא מתיידד עם אסיר אחר, שהוא בעצם שוטר סמוי, והעלילה מובלת אל סיום אפוקליפטי מדהים... ג'יימס קגני, גדול הכוכבים של ז'אנר הגנגסטרים משנות ה-30, חוזר כאן אל חברת "וורנר" שבנתה אותו ואל סוג התפקידים שעשו לו את שמו. אבל כאן מדובר ביותר מאשר סתם סרט ז'אנר. כל הכללים של סרטי הפשע מנוצלים כדי להעלות חזיון פסיכולוגי סבוך בו באים לידי עימות הישגים מול כישלונות, קידמה מול נוסטלגיה, הגשמה מול אשמה. כל הנ"ל, בצירוף שרביט הבימוי הבוטח של ראול וולש הגדול, הופכים את "להט לבן" לאחד השיאים הגדולים של סרטי הפשע לדורותיהם.