כיכר החלומות

ערב יום השנה לפטירתו של מוריס מנדבון, חולם ניסים בנו הצעיר חלום. בחלום מצווה עליו מוריס לפתוח מחדש את בית הקולנוע המשפחתי ולהקרין בו סרט. כשסניורה, אלמנתו של מוריס, שומעת על החלום היא מתנגדת. כשסגר את הקולנוע נדר מוריס שלעולם לא יוקרנו בו סרטים. אבל ניסים מתעקש. לא לחינם הופיע אביו בחלום. הגיע הזמן להתיר את הנדר. יחד עם אחיו ג'ורג' ועם ארון גברדין, שהיה המקרין בימי הזוהר של הקולנוע, הם ניגשים למלא את משאלתו של מוריס. האולם, שהיה סגור עשרים וחמש שנה, נפתח. באותו יום חוזר לשכונה אברהם מנדבון, אחיו של מוריס המנוח. הוא זוכה לקבלת פנים עויינת מצד בני משפחתו, בעיקר מצידה של סניורה, שאינה מוכנה לדבר איתו. השנים שעברו לא הקהו את הכעס עליו. לגבי משפחת מנדבון, אברהם הוא האשם בכך שהקולנוע נסגר. אחרי שהושלם שיפוץ הקולנוע הגיע הזמן להחליט איזה סרט להקרין בהקרנת הבכורה החגיגית. האחים מנדבון רוצים להחזיר את ימי הזוהר של הקולנוע, כאשר כל השכונה היתה באה לראות את הסרטים ההודיים. הפור נפל על "סנגם", הסרט ששיחק חצי שנה רצוף, עד שמוריס סגר את הקולנוע. אבל הרעיון אינו פשוט כל כך לביצוע. לאחר חיפושים מתברר שהעותק היחיד של הסרט נמצא בידיו של אברהם, והוא מסרב לתת אותו. וכך, ככל שמתקרב מועד ההקרנה, עולים האחים מנדבון ואברהם על מסלול התנגשות בלתי נמנע. ועד שזו תיקרה לומדים האחים מספר סודות מעברה של משפחתם ולראשונה הם מתוודעים לסיבה האמיתית מדוע אביהם סגר את הקולנוע.