נס ברחוב 34

סרט חג המולד הקלאסי, בגירסתו הראשונה והטובה ביותר.


זקן גוץ וחביב, שמשוטט ברחובות מנהאטן, נשכר לעבוד כסנטה-קלאוס במחלקת הצעצועים של חנות הכל-בו מייסי. הוא מתגלה כסנטה מוכשר ביותר, המכירות עולות וכולם מרוצים, עד שמתברר שהזקן החביב משוכנע שהוא באמת סנטה-קלאוס. אחד העובדים, שהסתכסך איתו, מביא לאישפוזו במוסד לחולי נפש, והסיפור נגרר לבית המשפט. הזקן ממשיך להצהיר בגאווה שהוא סנטה, ולכן יש רק דרך אחת להראות שהוא שפוי: להוכיח בבית המשפט שהוא אכן סנטה.


אדמונד גוון זכה באוסקר על משחקו בתפקיד האיש, שהוא אולי כן ואולי לא סנטה. מורין אוהארה היא דוריס, הבוסית שלו, אשת קריירה גרושה, (חיה נדירה מאוד בהוליווד של שנות ה-40), שמגדלת את ילדתה על תפריט של עובדות מדעיות ותיאוריות פסיכולוגיות אופנתיות. נטלי ווד בת ה-8 מתוקה ומשכנעת בתפקיד הילדה סוזי, שמתלבטת אם להאמין לאימא או לסנטה. ג'ון פיין הוא השכן הרגוע והסימפאטי שמחזר אחרי דוריס, וכישוריו כעורך דין יסייעו להציל את המצב.


מתחת למסווה של סרט חמוד לכל המשפחה, מסתתר סיפור די מתוחכם. לילדים (אמריקאים) תמימים, הסרט מוכיח שסנטה-קלאוס קיים. עבור צופים פחות תמימים, זה סרט על חשיבותו של הדימיון ככוח שמניע את העולם, ועל הגבול הלא כל כך ברור בין אקסצנטריות לבין אי שפיות. ציניקנים מרושעים ישימו לב לכוחות שמאחורי החלטת בית הדין: תאוות הבצע של אנשי עסקים, שיקולי פופולאריות של פוליטיקאים, והעצלנות היצירתית של שני עובדי דואר זוטרים. התסריט האינטליגנטי של ג'ורג' סיטון, (שזכה באוסקר), מרשה לכל הגישות לחיות ביחד בשלום, בלי לקבוע שאחת מהן היא הנכונה.


מובן שסנטה מנצח בסוף, וכל אחד מקבל את מתנת חג המולד שלו. אחרי הצפיה מטרידה אותי רק שאלה אחת: מה אני צריכה לעשות כדי לקבל מסנטה מתנה כמו שקיבלה דוריס?