הימור מכור

חשבתם שכבר ראיתם הכל, כשהתפוצצה פרשת "הפועל בית שאן - בית"ר י-ם"? אז תשכחו ממה שאתם חושבים שאתם יודעים, על שחיתויות בכלל ועל שחיתויות בענף הספורט בפרט. השנה היא 1919, והמקרה עתיד להכתים את קודש הקודשים של אמריקה: שמונה משחקני קבוצת הבייסבול שיקאגו וויט סוקס נעצרים, בחשד שהפסידו במתכוון את סדרת הגמר של אותה שנה, לאחר שקיבלו כסף מלווייתני הימורים כבדים. הזיכרון העז ביותר מאותה פרשה, שנותר חרוט בתודעה האמריקנית, הוא זה של ג'ו ג'קסון, כוכבה הנערץ של הקבוצה, הצועד אל עבר מכוניתו, לאחר ששוחרר בערבות, כשילד מקומי ניגש אליו ואומר לו את המשפט האלמותי: "ג'ו, תגיד שזה לא נכון". משפט שובר לב, של ילד תמים, שתמיד מאמין לכוכב הבייסבול שלו. על פי האגדה, ג'קסון לא היישיר מבט אל הילד, והמשיך לצעוד. זה היה סימן למצפון לא נקי. ג'קסון ושבעת השחקנים האחרים יצאו אמנם זכאים מהמשפט הפלילי, אך הושעו על ידי ליגת הבייסבול לתקופה ארוכה. ג'קסון הושעה לכל החיים. אמריקה סירבה לסלוח.
עם המטען העצום הזה ניגש הבמאי המשובח ג'ון סיילס (כוכב בודד), אל סט הצילומים. התוצאה היא שיחזור מרתק של אחד הפרקים העצובים בהיסטוריה האמריקאית: החל בטיפול בבעלים של הקבוצה, צ'ארלס קמיסקי, שלעתים שילם לשחקניו באלכוהול ולעתים לא שילם כלל, וכלה בשיחזור מדוקדק של התקופה. עם ג'ון קיוזאק (נאמנות גבוהה) וצ'ארלי שין (וול סטריט) בתפקיד שני השחקנים האידיאליסטים, שמסרבים להיגרר להילולת השחיתות. עוד משתתפים: מייקל לרנר (בארטון פינק) כפיצ'ר, שדואג לעתיד משפחתו ומשתעבד למהמרים, וקליפטון ג'יימס, כג'ו ג'קסון התמים. הסרט, כאמור, מקסים ומרתק, אך זוהי גם נקודת התורפה שלו. סיילס החליט לספר את הסיפור מנקודת המבט של אותו ילד מפורסם, ומטיל את כל האשמה על לווייתני ההימורים והאיגודים המקצועיים. בנוסף, הוא מציג את ג`קסון כדרומי מטומטם, שנפל בפח שטמנו לו רשעים. מוצאו של ג`קסון אכן מן הדרום (כולל המבטא הכבד), אך הוא היה ידוע כאיש עסקים ממולח דווקא. עם זאת, עדיין מדובר בסרט נהדר, שסיילס עצמו מציין אותו כסרטו החשוב ביותר.