פאי

מקסימיליאן כהן הוא מתמטיקאי מבריק, שפגש ביעודו בגיל 16 כאשר פרסם מאמר ראשון ובגיל 20 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה. כשהיה נער צעיר, אמו אמרה לו שלא יביט בשמש וכשהיה בן 6 הוא התבונן בה באופן ישיר וכמעט התעוור. מקס מספר כי ראייתו חזרה אליו בסופו של דבר, אך הוא השתנה בעקבות כך. בגין מצבו הרפואי, מקס לוקח תרופות רבות בצורות שונות. הוא סובל מפרכוסים, התקפים, התעלפויות, חזיונות שווא דימומים מהאף, תחושת פרנויה ותחושת רדיפה. מקס מסתגר בביתו ומנסה לדחות מעליו קשרים אנושיים מלבד שכנתו דבי והמנטור המתמטי שלו סול רובסון.