הוא נמצא על מדרגות הכנסייה בדבלין ואומץ בידי אם מעט קשוחה ואדוקה, אבל זה לא מנע מפטריק להתחיל מגיל צעיר ללבוש שמלות ולמרוח ליפסטיק. כשהתבגר, אחרי שהקהילה הקתולית לא ממש קיבלה בפנים יפות את גינוניו, החליף את שמו ל"קיטן" והחליט לעבור ללונדון, לחפש את אימו, שלפי כל התיאורים דומה למיצי גיינור. עם הקלסתרון הזה בראשו, ועם כוח רצון שנע בהתאם למשבי הרוח הקלים ביותר, נוחת פטריק בכל מקום בו מסבירים לו פנים: החל במנהיג להקת רוק שמתאהב בו, דרך קוסם שנהנה מידידותו והלאה. זהותו הטרנסווסטיטית היא חלק מכוח המשיכה שלו והאופן שבו הוא נמנע מכל נוקשות ורק מבקש את אהדת הסביבה הופכת אותו מושא לאהבה אך גם לניצול. ניל ג'ורדן, שאחראי ל"משחק הדמעות" המתוחכם, משוטט שוב בטריטוריות של זהות מינית. דרמה עדינה שמצליחה לעורר את הלב ולאתגר את המחשבה.