צא וראה

בילורוס הכבושה ע"י גרמנים, 1943 מלחמת העולם השניה. ילד מצטרף אל המאבק נגד הנאצים וחווה את הזוועות של המלחמה וההשמדה של בני עמו ומשפחתו. כל ניסיון לתאר את התופת שדרכה מעביר קלימוב את גיבורו, עלול לחטוא לתמונה המחרידה והמהממת אותה אנו חווים עם בן אנוש המתחיל עם פני ילד ומסיים אותו עם פרצוף קמוט ומאובן. באמצעות אווירה היפר-ריאליסטית, המסתייעת בצילום כמעט סוריאליסטי, פסקול גאוני (שהשפיע מאוד על עבודתו של שפילברג ב"להציל את טוראי ריאן") ושחקן שהיה שרוי בהיפנוזה במהלך הצילומים כדי להגן עליו מפני מוות פסיכולוגי, מתעד קלימוב, מהיוצרים היותר מרתקים של הקולנוע הסובייטי, את הפן האפל של האנושות. קשה לזכור עוד סרט מדהים שכזה, בעיטה עצומה כל כך אל הקרביים. אחד הסרטים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע וללא ספק הסרט האנטי-מלחמתי הגדול מכולם.