"דאפט פאנק" היא אחת הלהקות המוצלחות ביותר של העת האחרונה ויש אפילו האומרים כי קרדיט נכבד מהתצורה החדשה של הצליל האלקטרוני בימינו אנו רשום על שמם. כבר מהדיסק הראשון, כשהיו עדיין בני עשרה, היה ברור כי מבחינתם של תומא באנגאלטה וגי-מנואל דה הומם-כריסטו יש להתגשמות הויזואלית של המוסיקה שלהם חשיבות עליונה. מישל גונדרי, ספייק ג'ונז ורומן קופולה הם רק חלק מהשמות שעיטרו אותם בעבר. אלבומם החדש הוא כבר הרבה יותר שאפתני מבחינה זו. לייג'י מאצומוטו, אחד מגדולי האנימה, הוזמן לעצב סרט שלם המגולל סיפור רציף מקטעי 'דיסקברי'. עד לאחרונה הוצגו השירים בנפרד בסביבה ה-MTVית ועכשיו האלבום כולו רואה אור כסרט באורך מלא. העלילה פשוטה, אפילו נטולת דיאלוגים - מעשה במפיק מוסיקלי מרושע החוטף להקה בין כוכבית שחבריה הכחולים מייצרים עבורו להיטים בשרשרת. מתחת לצבעים העזים ולמראה הפאנקי העז, מסתתרת יצירה הפועלת עפ"י כל הקודים של הקולנוע האיכותי המודרני - סרט אנימציה סוחף, עסיסי ויצירתי, ברוח הצבע והתנועה של יצירות המנגה משנות ה-70' וה-80' ועם תרומה בלתי מבוטלת מרוח האקספרסיוניזם הגרמני. כמובן שעבור חובבי מנגה ו"דאפט פאנק" מדובר בסרט חובה אבל גם מי שמתעניין בהתפתחויות החדשות וביחסי הגומלין בין המדיות, ימצא ב"אינטרסטלה 5555" עניין רב.