מסעה של ניצה, ניצולת השואה בת ה-78 שעדיין מתגוררת בבית הוריה המאמצים. עשרות שנים מאוחר יותר, כאם וכסבתא, היא יוצאת למסע בתקווה לפענח את זהותה ומוצאה. זיכרון הילדות שלה נמחק לחלוטין. במהלך חיפושיה היא נחשפת לפרוטוקול של משפט שנערך ב-1952 בחיפה ודנה בגורלה, סיפורה של ניצה, הנקרע בין האם המאמצת לאם הביולוגית, בין השואה לתקומה, בין זיכרונות טראומטיים לנחמה. שכחה. זו גם ההזדמנות האחרונה של מירי לברר מאמה את מוצאו של אביה, שמירי מעולם לא פגשה.