ירושלים החצויה, חורף 1959. שמואל אש, סטודנט כבן 26, מגיע כדי להתגורר ולארח לחברה עם גרשום ואלד אינטלקטואל נכה כבן שבעים. בבית האבן הירושלמי הישן, מתגוררת עתליה אלמנתו היפה והמהפנטת של מיכה, בנו היחיד של גרשום שנפל במלחמה. גרשום חרד מכך שמואל ישבה בקסמיה של עתליה, הוא יודע שסיפור האהבה הזה. יפגע בסופו של דבר בשמואל , אליו ולשיחות בניהם על עבודת המחקר המהפכנית של שמואל, על יהודה איש קריות ושורשיה של האנטישמיות, הוא הולך ונקשר. מיכה ואביה של עתליה שאלתיאל אברבנאל, הם נפקדים נוכחים בבית. שאלתיאל, התנגד להקמת מדינה יהודית ו לשפיכות הדמים שתביא ויצר קשרים עם המנהיגות הערבית, שנראו בעיני הישוב אז כבגידה. העבר קיים בבית יותר מאשר ההווה וכבליו הם המסגרת התוחמת את סיפור אהבתם של עתליה ושמואל.