פקח את עיניך

בחור חתיך מתאהב בבחורה מסתורית (פנלופה קרוז). לאחר ליל אהבה עם האשה הנחשקת, מתנקמת בו האקסית שלו וגורמת לתאונת דרכים המשחיתה את פניו היפות. מנקודה זו נע הסרט בלופים נארטיביים ממושכים, הקופצים בין הזיותיו של הגיבור לבין המציאות שלו - עד שבשלב מסויים כבר לא ברור לחלוטין מה מציאות ומה דמיון. פקח את עיניך, שיצא לאקרנים באותה שנה בה יצאו גם סרטים כמטריקס ואקזיסטנס, עוסק אף הוא בגבולות המציאות המוכרת לנו, אל מול האלטרנטיבה הוירטואלית. הגדולה (וגם הסיוט עבור צופים מסויימים) של הסרט, היא שאמנבאר מצליח לשמוט את קרקע המציאות גם מתחת לכורסתו של הצופה. רק צפייה שניה (למהירי תפיסה) או שלישית (ולאיטיים: רביעית) בסרט, פותרת את הפלונטר העלילתי הסבוך. פקח את עיניך היה לסרט הספרדי הרווחי ביותר בשנה בה הוצג. לאחר שנים של נתק בין הקהל הספרדי ליוצריו (להוציא כמובן את אלמודובר הוותיק)חזרו תושבי חצי האי האיברי להתגאות בקולנוע שלהם. אמאנבר משלב בכל סרטיו סגנון חדשני יחד עם השפעות קלאסיות: בנקל ניתן לזהות את טביעות אצבעותיהם של במאים כבריאן דה פאלמה (בעיקר בעבודת המצלמה הדומיננטית ובשוטים המורכבים), והיצ'קוק, בעיקר בעיצוב דמות "פסיכולוגית" נשית ומסתורית במהותה, אחריה רודף הגיבור לאורך כל הסרט, ושעצם קיומה מוטל בספק.