לאן אני הולך

הגיבור הוא צ'יקו, גבר מקריח המתקרב לגיל 40, שיש לו רק חלום ואהבה אחת: il posto fisso. ובתרגום לעברית: ג׳וב לכל החיים, קביעות ופנסיה תקציבית.
הגיבור, שאותו מגלם הקומיקאי צ׳קו זאלונה, רוצה רק דבר אחד: לא להתמודד בשוק העבודה החופשי, אלא לשמר את עבודתו ב–pubblica amministrazione - המגזר הציבורי. ההישג הגדול שלו, שאותו הוא מציג לבוס שלו, הוא הכוח והמהירות שבהם הוא מניף את החותמת המשרדית.
הסרט מצחיק, אבל "ניו יורק טיימס" הסביר מדוע הוא באמת מצליח: כי הוא נוגע במקום הכי כואב ורלוונטי כיום לאיטלקים - הפער הגדל וההולך בין שתי קבוצות באוכלוסיה. לא העשירים והעניים, אלא אלה שצריכים להתמודד בשוק החופשי והפתוח; ואלה שמחוברים למוקדי הכוח הפוליטי והכלכלי. בקיצור, המחוברים והלא מחוברים.