סיפורה של הלהקה האמריקאית "The Four Seasons (ארבע העונות)", שלהיטיה מילאו את מצעדי הפזמונים בארה"ב (וגם בישראל) בשנות השישים והשבעים. להיטים כמו "Sherry" ו"Big Girls Don’t Cry" בקעו אז מכל מקלט רדיו, וקול הפַלסֵט הגבוה של כוכב הלהקה פרנקי ואלי (שהיה מעורב בהפקת הסרט) נהפך לשם דבר. בסרט מגלם אותו ג'ון לויד יאנג, שגם כיכב במחזמר הבימתי וזכה על הופעתו בפרס ה"טוני".
אל הקונפליקטים הרגילים שמלווים כמעט כל הרכב מוזיקלי – הבדלי טמפרמנט, קנאה, אגו ומה לא – נוספה ב"ארבע העונות" גם מעורבותה של המאפיה בפעילות להקה, כאשר כריסטופר ווקן גויס לגלם את הדון קורליאונה התורן. הגרסה הקולנועית של איסטווד אמנם נאמנה לגרסה הבימתית, אך מנצלת את שלל האמצעים של המדיום הקולנועי כדי ליצור שחזור מדוקדק, במיטב הכישרון האיסטוודי, של אווירת שנות השישים בניו יורק.