עיראק, שנות החמישים של המאה הקודמת. כאבי עמארי בן ה- 16, הוא בן למשפחה ציונית. כאשר דודו חזקאל נאסר, כאבי לוקח על עצמו את המשימה לגלות היכן הוא נמצא, ובעקבות זאת מצטרף למחתרת הציונית. משפחתו של כאבי חיה בעולם רווי סתירות פנימיות ויחסים אמביוולנטיים. היהודים בעיראק חשו קשר עז לעולם המוסלמי ולתרבות הערבית השלטת, אולם בו בזמן חיו בפחד מתמיד מפני גירוש.