הבמאי אנדרה גרגורי מזמן קבוצת צופים (וכך גם אותנו) לחזות בחזרות של קבוצת התיאטרון שלו המעלה את "הדוד ואניה" של אנטון צ'כוב. התפאורה מינימליסטית, השחקנים לבושים בבגדיהם שלהם, הטקסט - לו אחראי דיוויד מאמט - הוא עדכני ורגיש. והקסם קורה. מה שמתחיל כתיעוד של הצגה, הופך, בזכות המשחק המופלא של צוות השחקנים, בייחוד של וואלאס שון בתפקיד הטראגי-ציני של ואניה, לחוויה רגשית ולסרט האוחז בגרון ולא מרפה. בסרטו האחרון מוכיח לואי מאל כי צ'כוב עדיין רלבנטי גם כיום