עמק תפארת

חנה מנדלסון, אלמנה בת 80, גאה בקיבוצה, שהיא אחת ממייסדיו, ומאמינה בכל לבה בערכי השיתוף והשוויון שעליהם נוסד. עולמה מתערער כאשר בעקבות ההפרטה שקיבוצה עובר היא נאלצת לצאת לפנסיה, לראשונה בחייה. אחרי שנים של מסירות ועבודה קשה היא מוצאת את עצמה חסרת תועלת, ונאלצת לראות את הקיבוץ הופך לקהילה שבה כל אחד דואג לעצמו. היא מנסה להמשיך ולחיות את חייה כפי שהיו, אך המציאות טופחת על פניה פעם אחר פעם. כשנראה שלא נותר לה עוד דבר, היא מגלה שהאחווה עוד קיימת בקיבוץ, ושאף כי דברים לא יהיו כשהיו, משהו חדש יכול לצמוח.