בצעירותה נחטפה גאאל ע"י גבר אנונימי שכלא אותה במשך שמונה שנים תמימות. בהגיעה לגיל 18, החוטף מחליט לשחררה, וגאאל מוצאת עצמה בעולם שנראה לה מנוכר וקשה לעיכול. היא נשלחת לעבד את הטראומה במקום שבמידה לא מבוטלת מהווה עבורה מתקן כליאה, קצת כמו המקום בו שהתה כל נעוריה. סרטו של פרדריק וידו מקביל בין ההווה לעבר, ומתאר כיצד החטופה פיתחה סוג של תלות בחוטף שלה, כיצד היא יצרה עמו מערכת יחסים. זוכה פרס בפסטיבל ברלין.