אחרי שמונה שנים בדרום אמריקה, הרצל, בן 30, חוזר הביתה. חסר תוכניות או שאיפות, הוא מוצא עבודה מזדמנת בהדבקת פוסטרים ברחבי הארץ. בוולוו שנת 85, עם ערימת קסטות ישנות ועותק מהוה של רובינזון קרוזו, הוא חוזר אל מחוזות ילדותו, לאסוף את שברי חייו.