במאית מתחילה ושתי שחקניות בנות עשרה מביאות ראייה גולמית וחושפנית של התבגרות בעולם האורבני של שנות האלפיים. הסרט "שלוש עשרה" הוא דיוקן פרובוקטיבי המראה מה הצעירים חושבים, עושים, מרגישים ועוברים. קתרין הארדוויק, זוכת פרס הבימוי בפסטיבל סאנדנס הצליחה בעבודתה הראשונה כבמאית של סרט באורך מלא להרים את הפרוייקט המיוחד הזה יחד עם ניקי ריד בת ה13 אשר חוותה בעצמה את רוב האירועים המתרחשים על המסך. יחד, הן גיבשו סרט מהיר ועצבני, סרט לא מתנצל על העימותים וההתחברויות, על סכנות חבויות וטכסים סודיים, תקוות מנופצות וחלומות של שתי נערות המנסות להסתדר בעולם המציע להן מעט מאד אפשרויות. מה זה אומר להיות היום בת שלוש עשרה? הגיל הזה היה תמיד חיוני בקביעת זהות, ייחודיות והבנה לגבי מיקומך בעולם. אבל באמריקה של היום, הלחצים הפועלים על נערות בנות שלוש עשרה, הציפיה להיות סקסית, מדהימה, קולית ובעלת שליטה עצמית, מעולם לא היו גדולים יותר. ג'ינס עם גזרה נמוכה, ניקובים בכל הגוף ופשעים זוטרים הפכו לסמלים חיצוניים של דור המנסה נואשות למצוא את מקומו. הארדוויק חוקרת את הטריטוריה הזו בכנות, בהירות ותשוקה בסרט "שלוש עשרה", בעזרת מצלמה היפר קינטית התופסת את השמחה והחרדה האוחזת בנעורים המודרניים בשיא הכוח. הסיפור עוקב אחר השינוי המתרחש בטרייסי (אוואן רייצ'ל ווד), המתחילה כתלמידה מבטיחה עם פוני בשיער, שעדיין משחקת עם בובותיה. אבל כשטרייסי נכנסת אל תוך העולם המלחיץ והתחרותי של התיכון, היא מגלה את הכוח וההילה מסביב לאיבי זאמורה (ניקי ריד, כותבת התסריט), שכונתה "הבחורה הכי חמה של התיכון". הכי פופולרית, בעלת יופי של דוגמנית והתנהגות סנובית, איבי מייצגת כל מה שטרייסי רוצה פתאום להיות, וחייבת להיות.