"גודזילה": ההרס המושלם

זה התחיל לפני כ-60 שנה, בסרטים יפניים קלאסיים שיצאו במקביל למלחמת העולם השניה לצורך החדרת אלגוריה ביקורתית ומסר בנוגע לפצצות האטום אשר שוגרו מארה''ב במהלך המלחמה. הסרט כביכול מתאר כיצד קרינה רדיאו-אקטיבית הטמונה בפצצות גרמה למפלצת השוכנת בים, לגדול להתעצם ולזרוע הרס, להרחיב ולהשמיד ערים שלמות וחיים שלמים של אלפי אנשים, והמסר הפשוט הוא שמלחמה גוררת מלחמה, ההפצצות הן לא פתרון והן רק גורמות ליותר הרס במקום לתקן אותו. זה נכון, אגב, אבל זה התפתח מאז.

"גודזילה" היא מותג קולנועי קלאסי שהתפתח לאורך השנים, היא הפכה לאחת המפלצות הידועות ביותר, התפרסמה בחוברות הקומיקס, אלבומי הדבקה, סדרות מצויירות ואיך אפשר לשכוח את הסדרה הקלאסית "פאוור ריינג'רס" עליה גדלתי, שגרמו לי ואני בטוח שגם לעוד מספר אנשים לפתח חיבה נוסטלגית רבה כלפי היצור הנורא והלא סימפטי הזה, "גודזילה", או בשמו המקורי "גוג'ירה". הוליווד כמו הוליווד, אוהבת לקחת מוצרי ילדות של אנשים ולפתח אותם לדברים גדולים יותר, אפלים יותר, בוגרים יותר. ברוב המקרים זה קצת מעצבן; אתם לוקחים מוצר שלי והופכים אותו לזבל. אבל במקרה הזה היינו חייבים. זה די מצחיק שהפעם האחרונה שנפגשנו עם הגודזילה הייתה לפני כ-16 שנה, בסרט "גודזילה" של רונלד אמריך אשר יצא בשנת 1998, בה רמת האפקטים הייתה זהה למחירי הקולנוע בתקופה ההיא - זולה. גודזילה של 98 הייתה חביבה, היא זרעה הרס, הלכה על אנשים והייתה טיפוס נורא מאיים, יחסית.

מבחינה זו גודזילה של 2014 היא פשוט הגודזילה המושלמת. בעוד שגודזילה של 98 הייתה בגובה של בניין, גודזילה של 2014 היא גודזילה שדורכת על בניינים בלי לשים לב בכלל. זה פשוט הגשמת חלום ילדות עבורי, גודזילה החדשה היא ענקית, עצומה, גדולה, בגובה העננים. זה פשוט מעורר התלהבות לראות את החידוש הויזואלי לאותה המפלצת הקטנה של 98, ולראות את ההשקעה המרובה שעובדה על ידי אנימציית האפקטים ולגרום לזה להיראות כ"כ אמין, זו עבודה לא קלה, וזה בעיקר מותיר המון רושם לחובבי המפלצת, והחלק המדהים ביותר הוא שלא מדובר במפלצת היחידה בסרט.



התפנית הגדולה שיצר גרית' אדוורד (במאי הסרט) לגודזילה החדשה הייתה במקום המתאים, הוא יצר לנו עולם אפוקליפטי בו מפלצות והרס הן דבר לגיטימי לחלוטין. במקום סתם לראות ערים נחרבות, בניינים נופלים ומכוניות מתרסקות (שגם בסרט זה נעשה באופן מדהים) הסרט מאפשר לנו לראות מספר מפלצות עצומות מימדים, בגובה שמעל קילומטר לגובה (ביחס לעולם הסרט) נלחמות אחת בשניה. עבורי זה סוג של הגשמת חלום. לא נראה לי שאפשר לתאר במילים את כמה שזה גדול.

ועכשיו קצת למה שמעבר, כי יש גם מעבר. הגודזילה היא מפלצת השוכנת בים שהייתה ידועה ליפן מאז ומעולם. יפן ביצעה מספר פיצוצים נסיוניים על הים שמעולם לא ידעו את מטרתם, אך היום מתגלה כי יפן ניסתה באופן שיטתי להשמיד את המפלצת השוכנת בקרקעית הים. הבעיה היא שהמפלצת ניזונה מן הקרינה המתפרצת מהפצצות, ולכן במקום להשמידה, הדבר רק גרם לעיצומה ולפיתוחה. במילים אחרות, האדם עצמו פיתח את המפלצת, האדם הוא שאחראי לקיומה, וגודזילה בסרט הנ"ל מייצגת את האדם, אותנו. אין אשמים בסיפור הזה, כאן הסרט מקבל את העומק שלו. גודזילה היא מפלצת שידועה ביצר ההרס וההשמדה שלה, מה שדי מזכיר את ההרס שנעשה על-ידי בני האדם בתקופת מלחמת העולם השניה ועד היום. בעוד בשכל הסרטים המפלצת מבצעת את תפקידה, אחד מהרגעים המרגשים בסרט הנוכחי הוא הרגע בו הצופה מבין שהמפלצת היא לא רק אחראית להרס העולם, אלא גם אחראית לתיקונו. קשה להסביר זאת מבלי לזרוע ספוילרים (פרטים חשובים מהסרט). בעיני בסרט ניסו להעביר לנו כמו שהמפלצת יכולה לתקן את המצב, כפי שאנחנו אחראיים להרס ולהשמדה, כך גם אנחנו יכולים להיות אחראיים לתיקון ולסדר שהיה אמור להיות פה מאז ומעולם. זה אומנם קלישאתי, אבל האופן שבו הסרט מעביר את האלגוריה הפשוטה הזו פשוט מבריק.



אין ספק, יש דברים שבמקצת לא מאוזנים בגודזילה. הסרט כולו בטון רציני ואפור, וזה מעט מכביד על האווירה ועל ההנאה, אבל זה ברור שהכוונה הייתה ליצור עיבוד רציני לגודזילה מבלי להיצמד לגימיקים הילדותיים. זה סרט רציני, עם סיפור מסביב וללא ספק שלא מדובר בעוד סתם סרט על גודזילה. אבל זה לא משנה, כי בכל מה שנוגע לגודזילה, הסרט הזה פשוט בקנה מידה עצום מימדים, כי מבין כל העיבודים שנוצרו ליצור ההרסני הזה, אין שום ספק שמדובר בעיבוד המרשים ביותר שיצא אי פעם.

"גודזילה" החדש נקטל בביקורות בטענות צודקות - העלילה לא עמוקה מידי (למרות שגם לא שיטחית מידי), השחקן הראשי משעמם וחד הבעה (אהרון טיילר ג'ונסון צריך להיות בסביבת המפלצות כשהן נלחמות ללא סיבה) ולסרט לוקח זמן להראות את הגודזילה. אבל אני חושב שצריך לקחת דברים בפרופורציות, אנחנו כאן כדי לראות מפלצות המבצעות הרס ולא כדי לראות שחקנים איכותיים או מונולוגים מרגשים, ואנחנו לא היינו רוצים לראות במשך שעתיים שלמות אך ורק גודזילות נלחמות, אם כי בא לנו מעט משהו מעבר. גודזילה החדש הוא אומנם לא יותר מסרט קיץ, אבל עכשיו קיץ, ובזמן שכזה אין שום מקום לתלונות על דמויות רדודות או על עלילה יבשה. על הכל מפצה רגע הקתרזיס הגדול של השנה בו אנחנו מבינים שגודזילה בכלל לא באה להרוס את העולם, אלא בכלל באה לתקן אותו.